המנחה בוחר זוג תלמידים (שופטים) שתפקידם להתבונן בקבוצת התלמידים בזום ולסמן מי מהתלמידים הצליח או נכשל במשימות (כל תלמיד יעקוב אחר קבוצת תלמידים בחלון).
שלב שני-התנסות
בוחרים תלמיד שישמש כמנחה. הקבוצה צריכה לעשות את מה שהמנחה מורה, למשל "הרצל אמר לגרד באף" – כולם צריכים לגרד באף, אך אם הוא אומר "להרים ידיים" בלי להגיד "הרצל אמר", מי שהרים את היד נפסל. השופטים עוקבים אחר התוצאות, ובכל פעם שתלמיד שנפסל, המורה סוגר/ת את הווידאו או את הקול של התלמיד שנפסל. ממשיכים עד שנשאר חבר אחד שלא התבלבל או עד לאחר פרק זמן מוגדר מראש. להלן דוגמאות לתרגילים שניתנים לבצע בזום – "הרצל אמר": ידיים על הראש, לגרד את האף, למשוך אוזניים, לפתוח פה, לסגור עיניים, לסגור עין אחת, להרים אצבע אחת, להרים כף יד ועוד.
שלב שלישי-עיבוד
הקשבה משמעה בראש וראשונה נוכחות: נוכחות עם האחר, נוכחות ב"כאן ועכשיו" שלהמפגש.אפשר לשבת מול אדם ולא להיות נוכחים באופן מוחלט – להיות רחוקים,מוטרדים על ידי מחשבות חיצוניות. הקשבה דורשת ריכוז ותשומת לב. בניתוח התרגיל יש לברר עם התלמידים שהצליחו או נכשלו, מה היו הגורמים לטעות. כיצד הם הצליחו במשימה? מה לדעתם הם יכולים ללמוד מכך על עצמם? מה היה קשה? ועוד.
